תרגול תרגול ושוב תרגול, זה מה שאנו אומרים כאשר אנו רוצים לשפר מיומנויות ויכולות מגוונות אצלנו. השאלה המתבקשת בריצה, היא: מה המינון הנכון? האם “יותר” שווה בהכרח ל”טוב יותר” ?. כאשר אנו מצליחים לעבור שני מחסומים (מיד הפירוט) , אנו נוטים להתלהב ובצדק ו”מעבירים הילוך”. אנו מוצאים עצמנו בשלב שבו הסיפוק מהיכולת שלנו הולך וגדל ככל שאורך הריצה ומשך הריצה שלנו גדלים. מה שאנו נוטים להתעלם ממנו אלו הכאבים הראשונים, שבתחילה מקבלים הסבר מהקול הפנימי שלנו שזה ודאי בגלל שלעולם לא רצתי, שזה עובר ככל שמתאמנים ורצים יותר וכו’. ההסבר הנ”ל הוא נכון – אך רק חלקית. הסיבה לכאבים הראשוניים נובעת בגלל שלוקח לגוף זמן להכין ולבנות עצמו אחרי שנים רבות (לא תמיד מדובר בשנים. לעיתים גם הפסקה קצרה דורשת , כשלעצמה, הכנה הדרגתית) בהן לא חווה פעילות שכזו, אולם האמונה ש”ככל שאמשיך הגוף יתרגל ויהפוך חסין יותר לכאבים” – היא מיסודה מוטעית.
כאשר אני בוחן את עולמם של הרצים המתחילים והוותיקים אני מבחין בשלוש מערכות: מנטלית, לב ריאה, שלד ושריר.
כאן מתחיל המלכוד הגדול ביותר. מרביתנו מרגישים וחושבים שמבחינת מערכת השריר אנו נסתגל במהירות ובאופן קל יחסית לעומת יכולתנו להתמודד עם הקושי שבנשימה בזמן מאמץ. הסיבה לכך נעוצה בסוג התחושה שאנו חווים. את הקושי שבנשימה אנו מרגישים בשלב מוקדם יותר והוא מורגש באופן חד וברור. כשקשה לי לנשום אני פשוט עוצר, זו חוויה של “לעצור הכל”. ההתגברות על המשבר הנשימתי מתרחשת ברגע שאנו לומדים ומלמדים את הגוף מהו הקצב המתאים לנו על מנת שלא נזדקק לעצור (הסבר מדעי – בפוסט אחר). מרגע זה אנו ממשיכים בפעילותנו ורצים עד אשר מערכות השריר ו/או השלד נותנות את אותותיהן.
למעשה, אם עלי לדרג את שלבי ההתגברות של רץ מתחיל , הייתי מנתח זאת כך: ראשית- המערכת המנטאלית היא הראשונה אותה הוא פורץ. העובדה שהאדם קם ומבצע הליכה עד לשלבי ריצה תוך שילוב השתיים, מעידה שישנה מודעות ונכונות להתחיל בפעילות אירובית (במקרה זה). זהו שלב שאמנם יכול לקחת שנים ,אולם ההתייחסות היא מנקודה זו והלאה. המערכת השנייה שאליה הרצים מסתגלים מהר היא מערכת הלב והריאה, מה שמכונה “סיבולת לב ריאה”. למי שמאתנו מקפיד על ריצה עם שעון דופק יש סיכוי להתגבר על שלב זה מוקדם עוד יותר וכאן מתחיל המלכוד, כי מערכת השריר והשלד הן המערכות אשר מסתגלות באופן האיטי ביותר. לשריר ישנן תכונות ללא תלות וקשר ליכולת המנטאלית ו/או לסיבולת לב הריאה שלנו והוא מתנהג ומתפתח באופן שהוא פונקציה של זמן (גם כאן יש נגזרות רבות לתפקוד השריר התפתחות וכו’ אך לא כאן אפרט אודות כך) התאוששות קריעה ובנייה. כאשר אנו לא מאפשרים לשרירים שלנו את המנוחה הראויה – זהו הגורם הראשון לפגיעות וכך גם האמור למערכת השלד.
לכן , בהמשך לשאלה “מהו המינון הנכון? כמה עליי לרוץ ולהתאמן?”, התשובה הכללית היא שבתחילת הדרך , כאשר אני משלב הליכה וריצה באימון ניתן לבצע עד שלושה אימונים בשבוע. כאשר אני מצליח לרוץ באופן רצוף, הדבר תלוי כבר בפרמטרים נוספים של משך זמן הריצה.
העיקרון שצריך ללוות אתכם הוא עקרון ההדרגתיות. חשוב להבין כי מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע בתחום ,היות ותשובה מקצועית חייבת להיות בהתאמה למתאמנת ולמתאמן.
שמרו על עצמכם בריאים. רק כך תוכלו להתמיד ולהגיע להישגים.
