מדובר באביזר שאינו מוכר בהכרח לחלק די גדול של העוסקים בפעילות גופנית. לצערי המפגש הראשון של מרבית האנשים בו, הוא כאשר הגוף מאותת על כאב, טונוס שריר גבוה והרבה אי נוחות הפוגעת בתפקוד התקין של הגוף במהלך הפעילות הגופנית אותה אנו מבצעים.
על מנת להביא עבורכם הסבר קצת יותר רחב ומעמיק, שוחחתי עם עודד גבעון, פיזיותרפיסט B.P.T בעלים ושותף ב-“מרכז פיזיותרפיה צהלה“. מרכז המתמחה ב בפציעות ספורט, שיקום לאחר ניתוחים, בעיות יציבה, פיזיותרפיה וסטיבולרית, פיזיותרפיה לרצפת האגן, שיקום כף היד, דיקור יבש וטיפול בכאב ועוד. הזיקה וההתמחות של המטפלים במרכז לעולם הספורט היא גדולה מאוד ומכאן גם הידע שנצבר והניסיון אותו רציתי להביא לביטוי בפוסט זה.
אז מהו הגליל?
אביזר טיפולי, בעל נראות של (באופן לא מפתיע) גליל העשוי מחומרים שונים. הוא יכול להיות עשוי מפולימרים ספוגיים (פלסטיק), עץ, מתכת ועוד . . .
החשיבות בבחירת סוג הגליל נבחנת בשני מרכיבים:
- האזור שאנו רוצים להשתמש בו – רקמה גדולה או קטנה.
- האפקט שאנו רוצים לקבל כתוצאה מהשימוש בו – ולכן אנו עשויים למצוא רמת קשיות שונה בין סוגי גלילים ופני השטח של הגליל. שטח הפנים של הגליל חלק, משונן, מקווקו ועוד.
אז מה הכי טוב, במה בוחרים?
עודד מרחיב ומסביר שבחירת גודלו של הגליל משתנה ותלויה בשני גורמים עקרים. היכולת שלנו לבצע עמו את הפעולה הנדרשת ללא סרבול אלא באפקטיביות. והשני, גודלה של רקמת השריר והאזור בו אנו רוצים לטפל. עבור שרירים גדולים לדוגמה נרצה לעבוד עם גליל רחב ועבה, שרירי הרגליים, גב. לשרירים ואזורים קטנים יותר גליל קטן יותר לדוגמה, שריר כף הרגל. באשר לקשיות הגליל ואפקט המרקם שלו, כאן זה רק עניין של העדפה אישית ובסופו של דבר אם פועלים איתו נכון המטרה תושג בין שהמרקם משונן, חלק , קשיות גבוהה וכו’.
השימוש בגליל נפוץ? האם מאז ומעולם נעשה שימוש באביזר כזה או דומה לו? עודד משיב, כן כבר הרבה מאוד שנים נמצא שימוש בגליל דומה או שונה לאלו שאנו מוצאים היום אולם המוצר כיום עבר שינויים לא מעטים כתוצאה מהתפתחות חומרים שונים, טכנולוגיה ועוד. כן ניתן לראות שהחל משנות ה-90 החלה תאוצה יחסית בשימוש בו בקרב מטפלים ואנשים פרטיים כ”כ ניתן לרכוש אותו הן בחנויות ספורט, אביזרי אורטופדיה וברשת.
מה למעשה הפונקציונליות של הגליל ומה בעצם משיגים שעושים בו שימוש?
לדבריו של עודד בראש ובראשונה הפונקציונליות היא פיזיולוגית. בסופו של דבר מסביר עודד, השריר הוא אוסף של סיבים ורקמות. רקמת שריר מורכבת ממספר רב של תאים מאורכים בצורת גלילים הנמצאים בטור ובמקביל האחד לשני ויוצרים כך את מבנה השריר כולו. תאים אלה תפקידם (מעבר לפונקציונליות הספציפית בגוף) הוא לאפשר התכווצות והרפיה – למעשה השרירים יכולים להתכווץ ולהתקצר, להתרפות ולהתארך. רקמות השריר מאוגדות ועטופות ברקמת חיבור בכל אותם מקומות. בסופו של דבר כל קבוצת שריר העטופה באותה רקמה חוברת לאחת נוספת ואלו יוצרים את השריר ה”כולל” לדיון זה. כשאתה מקנה לחץ על רקמה שכזו ע”י הגליל(ללא תלות גודל, מרקם וכו’), האפקט על קבוצת מעטפת השרירים היא חיכוך. הלחץ בעצם יוצר חיכוך הגורם שחרור יחסי של המעטפות המאגדות את הסיבים וכו’. אותו לחץ משחרר פסולת שהצטברה בין אותן מעטפות, קרום, ו”סוחט” את הנוזלים שביניהם תוך המרצת מחזור הדם וניקוז הפסלת מהשרירים (שהצטברה כתוצאה מפעילות גופנית). כמו כן מוסיף עודד, באמצעות השימוש והלחץ יש לו, לגליל, אפקט על טריגר פוינט (נקודות “תפוסות” באזורים שונים של השריר). הוא מאפשר לשריר להיות מאושש יותר ולתפקד טוב יותר בכל הקשור לכיווץ והרפיה.
מתי מומלץ לעשות בו שימוש? לפני אימון, אחרי? ומה התדירות?
אפשר לפני ואחרי כל אימון. המינון צריך להיות בהתאם לטונוס (המתח הטבעי) של השריר. אם אין כאב עייפות וכו’ אין צורך. השימוש בגליל נדרש כאשר השרירים “תפוסים”, אינם מגיבים בקלילות ובקלות למאמץ גופני ובגוף מורגשת, בחלקים מסוימים, אי נוחות הפוגעת בשגרת היום והאימונים.
לגבי מתאמנים שבשגרה. כדאי מאוד להשתמש בגליל לפני האימון עצמו כדי ליהנות משריר משוחרר המשיג יעילות גבוהה יותר.
הדבר גם נכון לפני אימון גמישות.
מתי חל איסור / לא נעשה שימוש בגליל?
שני מצבים עיקריים:
- חבלה בשריר, נקע, קרע, שבר וכו’. מה שמוגדר מקרה טראומה.
- אם בהנחיית הרופא יש איסור, הריון, מקרה אונקולוגי וכדומה.
